הון שלטון story4

תאריך פרסום נובמבר 11th, 2014 | מאת esty

1

עופר והחברים – גרסת הפוספטים

Share on Facebook0Tweet about this on Twitter0Share on LinkedIn0Share on Google+0Pin on Pinterest0Email this to someone

צ'מעו סיפור על מה קורה לעיר קטנה שמחצבי הטבע שלידה יכולים להניב רווחי עתק לתאגיד גדול

story1
.

הקדמה

העיר ערד שהוקמה בשנות השישים, נחשבה לעיר המתוכננת הראשונה בארץ והיתה לאורך שנים רבות מודל לאיכות חיים. אויר נפלא (חולי האסטמה בארץ היו מופנים לגור בערד) ונופים יפיפיים. אלא שהטבע הפראי בו נטועה העיר מכיל בתוכו מרבצי פופסטים עשירים ביותר. מרבצי פוספטים שרווחיהם קורצים ליזמים שונים, ובמשך כשלושים שנה, ראשי העיר ערד לדורותיהם מתנגדים לכרייה בסמוך לעיר בשל חשש לבריאותם של התושבים.

פרק ראשון – פוספטים, סכנה בריאותית ורווחים עצומים

ב1995, בייגה שוחט שר האוצר בממשלת רבין מכר את  החברה הממשלתית "החברה לישראל" למיליונר אייזנברג. ב-2001 נמכרה החברה לישראל, החברה האם של כימיקלים לישראל, לקבוצת עופר. אלא שהאחים עופר קנו את החברה אך לא את הזיכיון על מרבצי פוספטים חדשים שלא היו ברשותה עד אז. למרות זאת הם מנסים במשך שנים להקים מכרה פוספטים בשטח ליד העיר ערד. (בהר בריר) שבו יש מרבצי פוספט אדירים. בלי מכרז, בלי שיש להם זכויות כל שהם בקרקע. אלא שכמובן המדינה נתנה להם זכויות כריה ללא מכרז.

חברת רותם אמפרט, חברת בת של כי"ל, חברת בת של החברה לישראל שבבעלות עידן עופר, המתמחה בכריית פוספטים, מקדמת בעשור האחרון במרץ את קבלת הרישיון לכרות בשדה בריר ולא סתם:

בשטח המדובר – 27,500 דונם (כפלים משטחה של רמת-גן, כולל הספארי) יש 139 מיליון טון סלע פוספט.  ערך המתנה למקבלי הזכות לכרות הוא 48 מיליארד שקלים. (גודל המתנה לכיל, במונחים של הכנסה לשנה, גדול פי כמה מדרישותיה של ועדת שישינסקי מכיל) – ראו בפרק נתונים שמצורף לפוסט בחלק התחתון.

אלא שב-2008 מומחי משרד הבריאות, רשם הסרטן דר' מיכה ברחנא והרופא הראשי של מחוז הצפון יהונתן דובנוב כתבו לעיריית ערד שמכרה פוספטים יעלה את התמותה בעיר ב- 7 מתים בשנה (ועוד מספר גדול יותר ולא ידוע בישובי הבדואים). אלה רק מתוספת האבק שבכרייה, ובלי למנות את נפגעי הסרטן שיתווספו בגלל האורניום שישתחרר עם הכרייה, כי בפוספט יש אורניום.

משרד הבריאות ומשרד הביטחון מתנגדים למכרה בערד

התוצאה: משרד הבריאות מתנגד לפתיחת המכרה בשדה בריר, אבל לא רק משרד הבריאות, אלא שגם משרד הביטחון מתנגד מחשש לחיי החיילים שבסביבה.

פרק שני – ראש הממשלה מתערב למען המכרה

 

story2

.

אלא שרותם אמפרט לא ויתרה. היא דרשה שיקבע מומחה חיצוני ובינתיים שילמה למומחים מטעמה שקבעו שאין כל סכנה במכרה כזה.
אנחנו כבר בשנת 2011. חוות הדעת של מומחי משרד הבריאות היתה אמורה להיות מוצגת בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אבל אז חלה תפנית בסיפור שלנו. שנעצר בהודעה – ממנים מומחה חיצוני שיקבע את גורל הכרייה בשדה בריר.

משרד ראש הממשלה מתערב ופועל לטובת המכרה

מי התערב? מי הפעיל את סמכותו? מי הודיע שהוא ממנה יועץ חיצוני?
רה"מ ביושבו כשר הבריאות שולח את היועץ הצבאי שלו יוחנן לוקר לטפל בבעייה.  ועל הדרך מתברר כי לשכת ראש הממשלה מנעה דיון על שדה בריר בוועדה לביקורת המדינה שבכנסת.

כאן כל העסק מסתבך כששם המומחה מוסתר ממשרד הבריאות "בגלל אינטרסים ביטחוניים" . גם חוות הדעת של המומחה המיסתורי מוסתרת ממשרד הבריאות – סודי ביותר כבר אמרנו?
אבל טבעם של סודות להתגלות ואז מסתבר שהמומחה אינו מומחה לסרטן אלא מומחה בהרדמה, ועל הדרך מייעץ לרה"מ אבל בתחום אחר – בטיחות גרעינית.

משרד הבריאות חוזר ומתנגד לכרייה בערד

לאחר מספר חוות דעת סותרות, הגיש משרד הבריאות את חוות דעתו הסופית לוועדה המחוזית דרום. המשרד הודיע כי הוא מתנגד להקמת מכרה פוספטים סמוך לערד. "התוכנית תסכן את בריאות התושבים"

פרק שלישי – בירוקרטיה ממשלתית למען המכרה

story3

 .
שיטה נוספת להתגברות על המכשול בדמות התנגדות תושבי ערד, חוות דעת המומחים והתנגדות משרד הבריאות, היא השיטה הבירוקרטית:
1. שימוש בחוק ההסדרים
בשנת 2009, לחוק ההסדרים "מושחל" סעיף המכיר בכרייה וחציבה כתשתיות לאומיות (ובכך מאפשר הקמת מכרות בנוהל מקוצר ופחות נתון לבקרת הציבור).
2009

2. ראש מינהל התכנון בינת שוורץ

בסוף 2012, אחרי שמשרד הבריאות שוב הודיע שהוא מתנגד לכריה בשדה בריר. כינסה שוורץ צוות מצומצם במטרה להגדיר פרמטרים לפיילוט כריה, בהשתתפות איתמר גרוטו (הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות). בסיום המפגש הראשון בינת הוציאה פרוטוקול, ממנו עולה שמשרד הבריאות תומך בכריה נסיונית.

גרוטו רואה את המסמך הזה, וכותב לבינת שהציטוט בשמו אינו נכון, ולא רק זה, אלא שבדיון כשהוא הביע את עמדת משרד הבריאות, בינת אמרה שהיא תעקוף אותו ותפנה לסגן השר, דבר שהיא אכן עשתה, וליצמן חזר ואמר שמשרד הבריאות מתנגד לכריה, גם לכריה נסיונית. עוד באותו יום בינת ענתה לגרוטו ושימו לב מה היא כתבה לו:

״בהתאם לסיכום הפגישה המצ״ב, בחנתי באמצעות משרד רה״מ את עמדת משרד הבריאות ביחס לנכונותו להשתתף בתכנון וביצוע פיילוט כריה נסיוני בשדה בריר. נראה כי כרגע לא יהיה המשרד שותף למהלך.״

או במילים אחרות – שוורץ מוציאה את משרד הבריאות מהוועדה.

3. מדיניות כריית פוספטים

שוורץ תנסה להעביר בדיון בוועדה הארצית האמור להתקיים בדצמבר (אם לא ידחה שוב) את מתווה מדיניות כריית הפוספטים שתעביר את הטיפול בנושא לות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) שכאמור בה יש מסלול מקוצר והרחק מעינו של הציבור. החשש הגדול הוא שכך יאושר פיילוט לכרייה שישים קץ למאבק ויקבע עובדות בשטח.

 

ועידכון מהרגע האחרון –  משרד האוצר מתגייס לטובת המכרה (כפיצוי לוועדת ששינסקי)

2

ולמשרדי ממשלה נוספים שמגוייסים לטובת ההון הגדול:

משרד הפנים

למרות אזהרות משרד הבריאות – משרד הפנים מקדם כריית פוספטים עבור כי"ל

משרד האנרגיה והמים

משרד האנרגיה והמים ממליץ לבצע כריה נסיונית בשדה בריר

 

כתבת תחקיר נרחבת שנעשתה בשנת 2011 ע"י מירב דוד לערוץ 10, הורדה מהרשת אבל אתם מוזמנים לצפות בה כאן:

.

.

נתונים:

איך הגענו לחישוב של הרווח מהפוספטים בהסתמך על החישוב הבינלאומי הזה:

cost
.

ולמפת תכנון הכרייה:

map

תגיות: , , , , , , , , ,


על הכותב



One Response to עופר והחברים – גרסת הפוספטים

  1. אסנת יותם says:

    הצגה מצויינת של המצב וההסטוריה של המהלכים .

    לדאבוננו, אוצר הטבע הזה – הפוספט בהר בריר- הוא פיתוי כמקור לעשיית רווחים גדולים ואלה המבקשים לגרוף אותם יעשו ככל יכולתם "לשים יד" על הרווחים הפוטנציאליים האלה, תמיד.
    המאבק נגד המכרה המאיים על בריאות תושבי האזור ועל ערכי הטבע בו ועל הסיכוי לפתח את ענף התיירות בערד ובסביבה ועל ערכי מורשת שבאיזור – לא הסתיים ומי יודע אם יש ,בכלל, סיכוי לסיומו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

Back to Top ↑